Midot szehaTora nidraszet bahen
Midot szehaTora nidraszet bahen - pojęcie to oznacza reguły wypracowane przez mędrców, według których dokonuje się wyjaśniania, interpretacji tekstu Tory i wywodzi z niej zasady halachiczne. Nie ma jednego zbioru takich reguł. Przykładowo Hilel sformułował siedem zasad interpretacyjnych, a R. Eliezer ben R. Jose HaGelili sformułował ich aż trzydzieści dwie. Jednak najbardziej znany jest zbiór trzynastu midot sformułowanych przez R. Iszmaela. Wskazać należy, że zasady sformułowane przez poszczególnych mędrców często pokrywają się ze sobą. Istnieją też takie zasady, które nie zostały zawarte w niżej przedstawionych zbiorach.
Zasady Hilela
3. Binjan aw mikatuw echad (בנין אב מכתוב אחד).
4. Binjan aw misznej ketuwim (בנין אב משני כתובים).
5. Kelal uperat, uperat ukelal (כלל ופרט,ופרט וכלל).
6. Kajoce bo bemakom acher (וכיוצא בו במקום אחר)
7. Dawar halamed meinjano (דבר הלמד מעניינות).
Zasady R. Iszmaela
3. Binjan aw mikatuw echad, binjan aw misznej ketuwim (בנין אב מכתוב אחד, בנין אב משני כתובים).
6. Kelal uperat ukelal (כלל ופרט וכלל).
7. Kelal szehu carich liprat - perat szehu carich liklal (כלל שהוא צריך לפרט-פרט שהוא תריך לכלל).
8. Dawar szehaja biklal wejaca min haklal lelamed, lo lelamed al acmo jaca, ele lelamed ad hakelal kulo jaca (דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לו ללמד על עצמו יצאת אלא ללמד על הכלל כולו יצה).
9. Dawar szehaja biklal wejaca liton toan echad szehu kinjano, jaca lehakel welo lehachamir (דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טען אחד שהוא כעניינות יצא להקל ולו להחמיר).
10. Dawar szehaja biklal wejaca liton toan acher szelo kinjano, jaca lehalek ulehachamir (דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טען אחר שלא כעניינות יצא להקל ולו להחמיר).
11. Dawar szehaja biklal wejaca lidon badawar chadasz, ej ata jachol lehachaziro liklako ad szejachezireno hakatuw beperusz (דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר חדשת אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש).
12. Dawar halamed meinjano, wedawar halomed misofo (דבר הלמד מעניינות ודבר הלמד מסופו).
13. Sznej ketuwim hamachachiszim ze et ze ad szejawo hakatuw haszliszi wejachira bejnejchem (שני כתובים המכחישים זה את זהת, עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם).
